שבת שלום לכולם.
בעקבות עליית מחירי הסיגריות (שמטרתם מימון הצמדת שכר השרים והח"כים למדד), רציתי לעדכן אתכם כי יותר זול לקנות עכשיו שלישיית סיגריות בחמישה שקלים מאשר בודדת בשני שקלים כל אחת.
ובתקווה שכל השמנים שנוסעים איתי באוטובוס קוראים את הבלוג הזה: משתלם ביותר לקנות דאודורנט. לא משנה איזה או מה מחירו, פשוט משתלם לקנות אחד כזה, שיהיה בתיק.
מי אנחנו בלי האנשים שבחיינו?
מי אני על הבר בלי הברמן? מי אני בדירתי בלי שותפיי? מה הבלוג הזה ללא קוראיו? מהי עבודתי (הבכלל לא מסריחה והמאוד מספקת מחשבתית) ללא התגלגלויות הצחוק עם החבר'ה במשרד? מהו טיול לדרום אמריקה ללא השותפים לנסיעה שנדבקים במחלות מגניבות כמו דלקת קרום המוח? מי אני בשירותים ציבוריים ללא הידיעה שכמה דקות אחרי תיכנס אישה מבוגרת ממוצא אתיופי לנקות אותם?
עם כל הכבוד לתאוריית העלה, שאני מאוד גאה בה, אין לי למה להיות עצוב, אם אין מישהו שידע מכך. אני יכול להיות הכי שמח בעולם (זה שקר), אבל זה שווה לתחת אם אין מי שישמח איתי.
אתמול יצאתי לשתות לבד. הלכתי לפאב היחיד שקיים בעיירת החור ממנה אני בא ושתיתי לבד. זה היה נחמד. טוב לא נחמד, אבל נסבל. אין להם גולדסטאר מהחבית להומואים. הייתי די גאה בעצמי. שתיה, מוסיקה, סיגריה, קלאב סנדוויץ', מבטים.
כולם נורא עסוקים. לומדים, עובדים, מתאהבים, מתברגנים, ואם אתה לא מוצא את עצמך בתוך הלופ הזה, אתה נשאר מחוצה לו. כמו עמרם מצנע, תקוע בירוחם.
מי אנחנו בלי האנשים שכבר לא בחיינו?
מי אנחנו בלי האנשים שכבר לא בחיינו?
אתה גדול מהחיים! ממש כמו הקלישאה הזאת!
השבמחקמה, סונצ'ו, בלעדיי..?
השבמחקאמור לי מי האנשים בחייך, ואומר לך מי אתה ... :)
השבמחק