‏הצגת רשומות עם תוויות הכנסת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הכנסת. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 31 ביולי 2011

רשימת קניות

קראתי השבוע טור שבו כתב המחבר, כי אינו מבין על מה המחאה. היא מפוזרת מדי לדעתו, רחבה מדי. מצ"ב רשימה של כל מה שלי נראה שהמחאה הזו כוללת. כאילו ש"רק דיור" זה לא מספיק.

העלאת שכר המינימום.
פיקוח על חברות עובדי הקבלן ועל המחיר שהן משלמות לעובד לעומת התשלום שהן מקבלות מהמעסיק.
פיקוח על מכירי דירות.
פיקוח על מכירי השכירות.
בנייה (לעתיד) והפיכת דירות קיימות (במיידי) לדיור ציבורי נגיש וזול לצעירים, סטודנטים וזוגות צעירים.
הורדת מכירי הגנים והחינוך הציבורי.
פיקוח על התשלומים הנוספים והמוגזמים שמוסדות החינוך גובים מההורים.
פיקוח על מכירי ספרי הלימוד (או לחילופין, הנהגת השכרת ספרים מבתי הספר).
פיקוח על מחירי קורסי ההכנה לפסיכומטרי.
הורדת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה.
הורדת מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית.
ייעול ושיפור הנגישות והכדאיות של התחבורה הציבורית (כולל הפעלתה בסופי שבוע).
הורדת מחיר הדלק.
הורדת המס על הדלק.
הפחתת המע"מ.
הפחתת המיסים על מוצרים מיובאים.
הורדת מחירי המזון (ע"י פיקוח על ההפרש של מחיר מוצר, שנקבע ע"י החברה ולאחר מכן ע"י הרשתות, מבלי לפגוע בחקלאים וברפתנים).
חלוקה יחסית של נטל המיסים, לפי השתייכות לאלפיון.
הוזלת מחירי החשמל.
הוזלת מחירי הארנונה והמים.
הנחה בחשבונות הנ"ל ליזמים צעירים וסטודנטים (גם אלו הלומדים בבי"ס פרטיים, מוסדות להכשרה מקצועית ובי"ס לאמניות).
הוזלה בביטוחי הבריאות והדירות.
הרחבת סל התרופות.
שיפור תנאי העסקתם של רופאים, עו"סים, מורים ומקצועות קריטיים נוספים.
הגדלת תקציבי החינוך, התרבות, הספורט והשירותים החברתיים של המועצות המקומיות.
שיפור תשתיות.
שיפור הנגישות למוסדות הציבוריים השונים לנכים, חירשים, עיוורים ולקשישים.
שיפור מי הברז לרמת שתייה.
פיקוח על חברות פרטיות מבחינת איכות המוצר ורמת השירות ללקוח.
הוזלת עמלות הבנקים על חשבונות פרטיים.
הקטנת הסיכון של הפסדים בקרנות הפנסיה המושקעות בבורסה.

במידה ואזכר בדבר מה נוסף, הרשימה תתעדכן.
בינתיים, אני חושב שמדובר במספיק עבודה לנבחרינו (ומירי רגב - פשוט תסתמי).

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

דירה להשקיר

יש דברים שעם כמה שננסה להפוך אותם למורכבים, הם די פשוטים. עברת את המבחן? שוקולד או וניל? התתחתני איתי? גדול-חזק-רותח-בלי-קצף ‏(0.29 שניות).

רוחות כהות נושבות במדינתינו הקטנה לאחרונה. אני אמנם לא זוכר מתי הרוחות שנשבו כאן היו בצבע לילך, אבל משהו לא טוב קורה, משהו אפל יותר מצליח לחדור.
אני לא זוכר ממה זה התחיל. פינוי בתים לא חוקיים בנגב, מניעת השכרת דירות. או אפילו מדברים מוקדמים יותר כמו אפליה ברורה של הממסד הציבורי למול ישובים עם גירעון, רחובות בלי מדרכות, אבטלה ועוני לרוב.

אז בואו ניכנס בעובי הקורה (או הזין, אפשר גם להיכנס בעובי הזין).

במדינת ישראל אין חוקה. ישנם אמנם חוקי יסוד, אך גם הם ניתנים לשינוי, ולכן אין בעצם בסיס משפטי לזכויות הבסיסיות ביותר של אזרח במדינת ישראל מלבד השימוש של בית המשפט במסמכים ובתקדימים שלו עצמו (חלקם עוד מימי המנדט). לכן, מאז קום המדינה, בית המשפט העליון השתמש במגילת העצמאות כבעלת ערך משפטי, אך קבע שאינה מאפשרת רק מעצם קיומה ביטול חוקים.

בואו נתייחס אם כן לחלק המשמח יותר ונביא ציטטה ממגילת העצמאות (התנצלות מראש על כך שכבר שמעתם את זה כל כך הרבה פעמים, נסו הפעם לדמיין את דוד בן גוריון עם שיער כתום מקריא את זה):
"מדינת ישראל [...] תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום [...]; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; [...]
אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה[...] "

אני לא מתכוון להסביר, כי זה פשוט להבנה, ממש כמו העובדה שארז טל מעצבן.

גם כאן, הכל מסתכם בשאלה אחת ותשובתה הכנה. האם תהיה מדינת ישראל מושתתת על עקרונות החירות והשיוויון (המהווים בסיס משפטי של כל דמוקרטיה) על מנת להגן על אזרחי המדינה ושמירת צביונה הדמוקרטי; או שחוקיה, ערכיה ועתידה של המדינה יהיה תלוי בפרשנות שרב כזה או אחר ייתן להם.
פרשנויות לתורה רבות הן. לחוק - פרשנות אחת בלבד ואחת בלבד לכלל האזרחים.
שוב, שאלה פשוטה של זה או זה. האם יש מקום לתת חופש פירוש הלכתי, כל זרם באוכלוסיה יעשה כעולה על רוחו; או שבית המחוקקים הישראלי והממשלה - כולם נשבעו אמונים לערכים הנובעים ממגילת העצמאות - יוודאו שכל משרתי הציבור, נבחריו וכלל אזרחי המדינה יקיימו בחייהם (ועל מנת שזה יקרה, יחונכו לעשות זאת) את עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר.

לי ברור לאן העניינים הולכים. וישנם עוד יהודים המבינים כי דווקא כאן עלינו להיות "אור לגויים" ולהראות כי כבוד האדם לחוד ודתו לחוד. אנחנו בטוח נהיה הראשונים במזרח התיכון לעשות הפרדה שכזו.
אבל עזבו את השיט המתנשא הזה. מי שלא מבין לאן הרוח נושבת, כנראה מפגין נגד הזכות של בתו לצאת עם ערבי. או שהוא מפגין נגד הזכות של הערבי לצאת עם יהודיה. או שהוא מפגין נגד קיום זכויות פרט בכלל. כשגם למפגין הזה לא יתנו להשכיר דירה בצפת כי הוא אינו יהודי מספיק, או לחילופין, בתו לא תוכל להינשא ברבנות כי אינה צנועה מספיק, או שנכדיו לא יוכלו לגור בגליל כי לא יתקבלו לישובים עם רוב ערבי - (והדוגמאות בשפע, יש לי גם על הומואים... אבל בפעם אחרת) רק אז יבין את הטעות שעשה בכך שהרשה לעצמו להיגרר אחרי שונאי-זר חשוכים. מעניין באמת כמה זמן עוד נשאר לי להסתובב עם סגול בשיער.

והכל מתחיל ונגמר באגו וכסף. כי לא חייבת להיות תמיכה פרלמנטרית וממשלתית בפושעים הללו. אבל כמו שאין הפרדה בין דת ומדינה בישראל, ישנה סתירה מוחלטת בין הערכים שמצהיר עליהם בעל תפקיד מסויים ובין מה שהוא מוכן לעשות על מנת להישאר באותו התפקיד. גם פה, כמו לכולנו, יש לראש הממשלה את האופציה של לבחור, זה או זה.

נסיים שוב בשיר של קוואמי, מהאלבום החדש שלו, שבו הוא מנסח ממש טוב את מה שקורה ברחוב ובכנסת.

יום שישי, 6 באוגוסט 2010

שוֹנוּת/למוּת

שלום.
מזמן לא כתבתי, כי אני עסוק בצילומי קטלוג מטורף למוצר חדש של תחתוני פסטה אכילים, אז עמכם הסליחה. בקרוב אגב, תוכלו למצוא אותו בכל רשתות הספרים המובחרות, ומכיוון שלא נשארו כאלה, אז בסופר.



הכי קשה לטרנסג'נדרים. זו דעתי שלא מתוך החוויה הזאת. הם קוראים תיגר על ההגדרה הבסיסית ביותר של הטבע, זכר או נקבה. פעם, היה את אדם ואת חווה וזהו. או שאתה נולד אדם או שאת נולדת חווה. טרנסג'נדרים הולכים למנתח (האלוהים של שנות האלפיים) והופכים מאדם לחווה או מחווה לאדם.

אז אתקן את שכתבתי - לא לטרנסג'נדרים הכי קשה, לחברה הכי קשה עם הטרנסג'נדרים, בשל קריאת התיגר הזו.
אחרי הטרנסג'נדרים, אני חושב שלהומואים, לסביות ודו-מיניים הכי קשה (לפולנים יש קטע של לעשות טבלאות סבל ולהיות בראשן).
הומואים, לסביות ודו-מיניים (הל"ד מעתה) קוראים תיגר על הדבר השני הברור מאליו - שאדם מזיין את חווה. אין כמעט דבר יותר בסיסי מזה. תינוק נולד, הפין הקטן שלו מבצבץ, ולכולם ברור מה אמור להיות מסלול חייו. כך גם תינוקת - ציצי, מחזור, חתונה, ילדים, הרמת הציצי.
והנה באים להם ההל"דים האלה וטוענים שאפשר אחרת. ולא בקטע של אפשר קצת אחרת (כלומר לנשנש מהצד) כמו ביוון העתיקה. אלא ממש אחרת - משפחה אחרת, מסלול דומה אבל שונה.

לנו הישראלים מאוד קשה עם השונה. בגלל זה הוחלט לאחרונה לגרש את 400 ילדי העובדים הזרים. אנחנו גם מפחדים מהעובדים הזרים עצמם פה בדרום ת"א, מלשמוע ערבית או רוסית או אמהרית באוטובוס, מאנשים ממש שמנים או מוגבלים פיזית, מדתיים או מצתנעים, ממי שמגמגם או קונה בגדים בפוקס.

הבעיה היא אצל כל אחד מאתנו. אותי מלחיצים גברים סטרייטים. אני לפעמים מעט מלחיץ דוסים באוטובוס (טוב לא אני, אלא המכנסון שאני לובש עלי). טרנסג'נדר במסיבת גייז עלול למשוך, שלא באשמתו/ה, המון מבטי פליאה, אפילו שמדובר במסיבה של הקהילה שלו.
ולמה בעצם? כולנו בני אדם (חוץ משמעון פרס שהוא איזשהי מכונה בעלת כוחות מיוחדים). כולנו רוצים בסופו של יום להיות הכי ייחודים שיש ובו זמנית לא למשוך אש ולחיות את חיינו בשקט. אז מאיפה נובעת שנאת הזרים? ואיך לעזאזל מונעים משנאה זו להגיע למשכן הכנסת ולספר החוקים?







סופ"ש פלורליסטי,
מרכוס.