מחזור

אני לא הולך לכתוב על הכוס המדמם שלי (היום).

החיים הם שידור חוזר של החיים. אותו סיפור, כל הזמן. איך יוצאים מהמעגל? איך משנים דפוס? אם אני לא משתנה, אז אולי אי אפשר לשנות. או שאני כן משתנה, אבל המסלול לא, המחזוריות של החרא לא משתנה. 

לעבור דירה, עיר, בי"ס, עבודה, להחליף חברים. זה לא משנה. התבנית לא משתנה. שלי, של התסריט. אפשר לומר שזה לא להיכנע, זה להבין. 

כמו שהחיים הם מַחזוֹר, או מִחזוּר, גם ההרגלים. שלי ושל אחרים, שזזים קדימה ואחורה אבל לא משתנים או מסתגלים. נוצר מצב שאת כל החיים מעבירים בניסיון להילחם במסלול, במחשבה - כי אם לא נילחם, ננוצח.

כל שנתיים עזה. כל שנתיים דירה. כל שנתיים עיר. כל שנתיים בי"ס. כל חצי שנה עבודה. כל שישי (לא) מסיבה. "אבל הכל תלוי בך! צא, עשה, שנה!". בולשיט, אני לא שולט במסלול, אני צף לאורכו, מנסה להשאיר את הראש מעל המים.