‏הצגת רשומות עם תוויות מירי רגב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מירי רגב. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 31 ביולי 2011

רשימת קניות

קראתי השבוע טור שבו כתב המחבר, כי אינו מבין על מה המחאה. היא מפוזרת מדי לדעתו, רחבה מדי. מצ"ב רשימה של כל מה שלי נראה שהמחאה הזו כוללת. כאילו ש"רק דיור" זה לא מספיק.

העלאת שכר המינימום.
פיקוח על חברות עובדי הקבלן ועל המחיר שהן משלמות לעובד לעומת התשלום שהן מקבלות מהמעסיק.
פיקוח על מכירי דירות.
פיקוח על מכירי השכירות.
בנייה (לעתיד) והפיכת דירות קיימות (במיידי) לדיור ציבורי נגיש וזול לצעירים, סטודנטים וזוגות צעירים.
הורדת מכירי הגנים והחינוך הציבורי.
פיקוח על התשלומים הנוספים והמוגזמים שמוסדות החינוך גובים מההורים.
פיקוח על מכירי ספרי הלימוד (או לחילופין, הנהגת השכרת ספרים מבתי הספר).
פיקוח על מחירי קורסי ההכנה לפסיכומטרי.
הורדת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה.
הורדת מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית.
ייעול ושיפור הנגישות והכדאיות של התחבורה הציבורית (כולל הפעלתה בסופי שבוע).
הורדת מחיר הדלק.
הורדת המס על הדלק.
הפחתת המע"מ.
הפחתת המיסים על מוצרים מיובאים.
הורדת מחירי המזון (ע"י פיקוח על ההפרש של מחיר מוצר, שנקבע ע"י החברה ולאחר מכן ע"י הרשתות, מבלי לפגוע בחקלאים וברפתנים).
חלוקה יחסית של נטל המיסים, לפי השתייכות לאלפיון.
הוזלת מחירי החשמל.
הוזלת מחירי הארנונה והמים.
הנחה בחשבונות הנ"ל ליזמים צעירים וסטודנטים (גם אלו הלומדים בבי"ס פרטיים, מוסדות להכשרה מקצועית ובי"ס לאמניות).
הוזלה בביטוחי הבריאות והדירות.
הרחבת סל התרופות.
שיפור תנאי העסקתם של רופאים, עו"סים, מורים ומקצועות קריטיים נוספים.
הגדלת תקציבי החינוך, התרבות, הספורט והשירותים החברתיים של המועצות המקומיות.
שיפור תשתיות.
שיפור הנגישות למוסדות הציבוריים השונים לנכים, חירשים, עיוורים ולקשישים.
שיפור מי הברז לרמת שתייה.
פיקוח על חברות פרטיות מבחינת איכות המוצר ורמת השירות ללקוח.
הוזלת עמלות הבנקים על חשבונות פרטיים.
הקטנת הסיכון של הפסדים בקרנות הפנסיה המושקעות בבורסה.

במידה ואזכר בדבר מה נוסף, הרשימה תתעדכן.
בינתיים, אני חושב שמדובר במספיק עבודה לנבחרינו (ומירי רגב - פשוט תסתמי).

יום שישי, 8 באוקטובר 2010

בארון

מתמיד רציתי למות. בתור נער הייתי בטוח שזה יקרה בצבא (אבל לא כזה מסוכן לשרת בעזריאלי). אחר כך הנחתי שזה יקרה בתאונת דרכים (מה שעוד עלול לקרות במעבר החציה על סלמה מול שדרות וושינגטון). אני חושב שזה בא ממקום של להיות מוכן, של לדעת איך יראה הסוף.

כמו שבוודאי שמתם לב, טרם מתי. אבל בתור פדנט, עקשן, לחוץ כמו טמפון באמצע הנידה, עם OCD קשה לסדר ותכנון מוקדם - אני מעדיף לדעת לפני. בא לי שתהיה לי הפריבילגיה לדעת מראש ולהתכונן. לא אמנה כאן את רשימת המחלות שיאפשרו זאת, כדי לא לעורר את חמתה של הח"כית הנכבדת מירי רגב שעוד עלולה להוציא את הבלוג שלי מחוץ לחוק.

אני מפחד מהמוות. אני מפחד שזה יקרה ללא התייעצות מוקדמת איתי. זה לא קרה עד היום, אבל אולי דווקא עכשיו, בתקופה שבה לא בא לי למות כי אני מרגיש שצריכים אותי, שאני לא יכול להתייאש כי אני צריך לשחק אותה החזק עכשיו - אולי מחר יפגע בי ג'יפ ויהפוך אותי לעוד שריטה קטנה על הפגוש האימתני שלו.

מפחידה גם הבדידות. כמה קל להגיד היום שלבד לי. מה אני בכלל יודע על לבד? הלבד הכי שחור שיש הוא בסוף.