יש דברים שעם כמה שננסה להפוך אותם למורכבים, הם די פשוטים. עברת את המבחן? שוקולד או וניל? התתחתני איתי? גדול-חזק-רותח-בלי-קצף (0.29 שניות).
רוחות כהות נושבות במדינתינו הקטנה לאחרונה. אני אמנם לא זוכר מתי הרוחות שנשבו כאן היו בצבע לילך, אבל משהו לא טוב קורה, משהו אפל יותר מצליח לחדור.
אני לא זוכר ממה זה התחיל. פינוי בתים לא חוקיים בנגב, מניעת השכרת דירות. או אפילו מדברים מוקדמים יותר כמו אפליה ברורה של הממסד הציבורי למול ישובים עם גירעון, רחובות בלי מדרכות, אבטלה ועוני לרוב.
אז בואו ניכנס בעובי הקורה (או הזין, אפשר גם להיכנס בעובי הזין).
במדינת ישראל אין חוקה. ישנם אמנם חוקי יסוד, אך גם הם ניתנים לשינוי, ולכן אין בעצם בסיס משפטי לזכויות הבסיסיות ביותר של אזרח במדינת ישראל מלבד השימוש של בית המשפט במסמכים ובתקדימים שלו עצמו (חלקם עוד מימי המנדט). לכן, מאז קום המדינה, בית המשפט העליון השתמש במגילת העצמאות כבעלת ערך משפטי, אך קבע שאינה מאפשרת רק מעצם קיומה ביטול חוקים.
בואו נתייחס אם כן לחלק המשמח יותר ונביא ציטטה ממגילת העצמאות (התנצלות מראש על כך שכבר שמעתם את זה כל כך הרבה פעמים, נסו הפעם לדמיין את דוד בן גוריון עם שיער כתום מקריא את זה):
"מדינת ישראל [...] תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום [...]; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; [...]
אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה[...] "
אני לא מתכוון להסביר, כי זה פשוט להבנה, ממש כמו העובדה שארז טל מעצבן.
גם כאן, הכל מסתכם בשאלה אחת ותשובתה הכנה. האם תהיה מדינת ישראל מושתתת על עקרונות החירות והשיוויון (המהווים בסיס משפטי של כל דמוקרטיה) על מנת להגן על אזרחי המדינה ושמירת צביונה הדמוקרטי; או שחוקיה, ערכיה ועתידה של המדינה יהיה תלוי בפרשנות שרב כזה או אחר ייתן להם.
פרשנויות לתורה רבות הן. לחוק - פרשנות אחת בלבד ואחת בלבד לכלל האזרחים.
שוב, שאלה פשוטה של זה או זה. האם יש מקום לתת חופש פירוש הלכתי, כל זרם באוכלוסיה יעשה כעולה על רוחו; או שבית המחוקקים הישראלי והממשלה - כולם נשבעו אמונים לערכים הנובעים ממגילת העצמאות - יוודאו שכל משרתי הציבור, נבחריו וכלל אזרחי המדינה יקיימו בחייהם (ועל מנת שזה יקרה, יחונכו לעשות זאת) את עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר.
לי ברור לאן העניינים הולכים. וישנם עוד יהודים המבינים כי דווקא כאן עלינו להיות "אור לגויים" ולהראות כי כבוד האדם לחוד ודתו לחוד. אנחנו בטוח נהיה הראשונים במזרח התיכון לעשות הפרדה שכזו.
אבל עזבו את השיט המתנשא הזה. מי שלא מבין לאן הרוח נושבת, כנראה מפגין נגד הזכות של בתו לצאת עם ערבי. או שהוא מפגין נגד הזכות של הערבי לצאת עם יהודיה. או שהוא מפגין נגד קיום זכויות פרט בכלל. כשגם למפגין הזה לא יתנו להשכיר דירה בצפת כי הוא אינו יהודי מספיק, או לחילופין, בתו לא תוכל להינשא ברבנות כי אינה צנועה מספיק, או שנכדיו לא יוכלו לגור בגליל כי לא יתקבלו לישובים עם רוב ערבי - (והדוגמאות בשפע, יש לי גם על הומואים... אבל בפעם אחרת) רק אז יבין את הטעות שעשה בכך שהרשה לעצמו להיגרר אחרי שונאי-זר חשוכים. מעניין באמת כמה זמן עוד נשאר לי להסתובב עם סגול בשיער.
והכל מתחיל ונגמר באגו וכסף. כי לא חייבת להיות תמיכה פרלמנטרית וממשלתית בפושעים הללו. אבל כמו שאין הפרדה בין דת ומדינה בישראל, ישנה סתירה מוחלטת בין הערכים שמצהיר עליהם בעל תפקיד מסויים ובין מה שהוא מוכן לעשות על מנת להישאר באותו התפקיד. גם פה, כמו לכולנו, יש לראש הממשלה את האופציה של לבחור, זה או זה.
נסיים שוב בשיר של קוואמי, מהאלבום החדש שלו, שבו הוא מנסח ממש טוב את מה שקורה ברחוב ובכנסת.
בואו נתייחס אם כן לחלק המשמח יותר ונביא ציטטה ממגילת העצמאות (התנצלות מראש על כך שכבר שמעתם את זה כל כך הרבה פעמים, נסו הפעם לדמיין את דוד בן גוריון עם שיער כתום מקריא את זה):
"מדינת ישראל [...] תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום [...]; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; [...]
אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה[...] "
אני לא מתכוון להסביר, כי זה פשוט להבנה, ממש כמו העובדה שארז טל מעצבן.
גם כאן, הכל מסתכם בשאלה אחת ותשובתה הכנה. האם תהיה מדינת ישראל מושתתת על עקרונות החירות והשיוויון (המהווים בסיס משפטי של כל דמוקרטיה) על מנת להגן על אזרחי המדינה ושמירת צביונה הדמוקרטי; או שחוקיה, ערכיה ועתידה של המדינה יהיה תלוי בפרשנות שרב כזה או אחר ייתן להם.
פרשנויות לתורה רבות הן. לחוק - פרשנות אחת בלבד ואחת בלבד לכלל האזרחים.
שוב, שאלה פשוטה של זה או זה. האם יש מקום לתת חופש פירוש הלכתי, כל זרם באוכלוסיה יעשה כעולה על רוחו; או שבית המחוקקים הישראלי והממשלה - כולם נשבעו אמונים לערכים הנובעים ממגילת העצמאות - יוודאו שכל משרתי הציבור, נבחריו וכלל אזרחי המדינה יקיימו בחייהם (ועל מנת שזה יקרה, יחונכו לעשות זאת) את עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר.
לי ברור לאן העניינים הולכים. וישנם עוד יהודים המבינים כי דווקא כאן עלינו להיות "אור לגויים" ולהראות כי כבוד האדם לחוד ודתו לחוד. אנחנו בטוח נהיה הראשונים במזרח התיכון לעשות הפרדה שכזו.
אבל עזבו את השיט המתנשא הזה. מי שלא מבין לאן הרוח נושבת, כנראה מפגין נגד הזכות של בתו לצאת עם ערבי. או שהוא מפגין נגד הזכות של הערבי לצאת עם יהודיה. או שהוא מפגין נגד קיום זכויות פרט בכלל. כשגם למפגין הזה לא יתנו להשכיר דירה בצפת כי הוא אינו יהודי מספיק, או לחילופין, בתו לא תוכל להינשא ברבנות כי אינה צנועה מספיק, או שנכדיו לא יוכלו לגור בגליל כי לא יתקבלו לישובים עם רוב ערבי - (והדוגמאות בשפע, יש לי גם על הומואים... אבל בפעם אחרת) רק אז יבין את הטעות שעשה בכך שהרשה לעצמו להיגרר אחרי שונאי-זר חשוכים. מעניין באמת כמה זמן עוד נשאר לי להסתובב עם סגול בשיער.
והכל מתחיל ונגמר באגו וכסף. כי לא חייבת להיות תמיכה פרלמנטרית וממשלתית בפושעים הללו. אבל כמו שאין הפרדה בין דת ומדינה בישראל, ישנה סתירה מוחלטת בין הערכים שמצהיר עליהם בעל תפקיד מסויים ובין מה שהוא מוכן לעשות על מנת להישאר באותו התפקיד. גם פה, כמו לכולנו, יש לראש הממשלה את האופציה של לבחור, זה או זה.
נסיים שוב בשיר של קוואמי, מהאלבום החדש שלו, שבו הוא מנסח ממש טוב את מה שקורה ברחוב ובכנסת.
